בדר נ' הראל חברה לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

עקב תקלה במחשב, נשלח פס"ד לצדדים רק היום על אף שנכת בקודם לכן. עם הצדדים הסליחה.

א.העובדות הצריכות לענין:

בפני תביעת כספית ע"ס 6,760 ₪.

בכתב התביעה טוען התובע, שהינו בעל חנות בכפר חורפיש, כי ביום 21.8.11, בשעות הצהריים, נהג הנתבע 2 את רכבו מכיוון מערב למזרח בשכונה הצפונית מזרחית בכפר חורפיש. בעודו חולף עם רכבו על פני חנותו של התובע, נכנס הגלגל השמאלי אחורי של רכב הנתבע 2 לתוך בור שנפער בכביש ואשר בו היו מצויות אבנים. כתוצאה מכך עפה אחת האבנים לכיוון חלון הראווה של חנות התובע וגרמה לשבירת הזכוכית כך שהיה צורך בהחלפתה. לנוכח האמור תבע התובע הסכומים כדלקמן:

א. נזק לפי חוו"ד שמאי לחלון הראווה 4,060 ₪.

ב. הפרשי הצמדה וריבית עד ליום הגשת התביעה 950 ₪.

ג. סגירת העסק והפסד לקוחות כתוצאה מהתאונה 950 ₪.

ד. עוגמת נפש800 ₪.

סה"כ: 6,760 ₪.

בכתב ההגנה מטעם הנתבע 2, שהינו בעל הרכב, טען הנתבע כי לא זכור לו המקרה וכי לא הבחין בהתרחשות הארוע הנטען אלא רק לאחר כחצי שעה הגיע לביתו בעל החנות, התובע, וסיפר לו כי בעת נהיגה של הנתבע בסמוך לחנותו עפה אבן שהיתה מונחת על הכביש לכיוון חלון הראוה של חנותו וגרמה לשבר בזכוכית חלון הראווה. הנתבע טען כי בכביש שבחזית החנות נפער בור שהיה מלא אבני חצץ וכי בעל החנות ו/או המועצה לא עשו דבר בכדי לתקנו. בנוסף, טען הנתבע כי קיימת רשלנות מצד התובע שכן זכוכית חלון הראווה היתה בגובה המדרכה ללא אמצעי הגנה.

בכתב ההגנה מטעם הנתבעת 1, שהינה חב' הביטוח אשר ביטחה בזמנים הרלווונטיים את רכב הנתבע 1, הוכחשו נסיבות הארוע נשוא כתב התביעה. הנתבעת טענה כי אכן ביום 21.8.11 נסע רכב הנתבע בכפר חורפיש בנסיעה רגילה אך נטען כי אין קשר סיבתי בין נזקי התובע הנטענים ובין נסיעה זו של הנתבע ברכבו. עוד נטען כי אין רובצת על הנתבעים כל רשלנות ו/או אחריות לנזקי התובע מכל סוג שהוא. כן נטען כי הנזקים הנטענים מוגזמים ומופרכים. משכך נתבקש בית המשפט לדחות התביעה.

הדיון:

התובע העיד בדיון כדלקמן:

לדבריו, ביום הארוע לא נכח בחנות ולא היה עד לארוע, אולם, אביו, שנכח במקום, סיפר לו את נסיבות האירוע כמפורט בכתב התביעה. בחקירה נגדית העיד כי אחזקת הכביש הינה באחריות המועצה המקומית.

אביו של התובע, מר יוסף בדר, העיד בדיון כדלקמן:

לדבריו, הנתבע 2 החנה את רכבו כמטר, מטר וחצי במקביל לחזית חלון הראווה של החנות. כאשר הנתבע שב לרכבו והחל בנסיעה, עפה אבן שהיתה בבור מתחת לגלגלי רכבו לעבר חלון הראווה ופגעה בזכוכית חלון הראווה ושברה אותה. כן העיד כי האבן שנזרקה לעבר החלון היתה קטנה.

בחקירה נגדית עיין העד בצילומים שהוגשו לו ע"י נציג הנתבעת 1 והעיד כי מצב הכביש שבחזית החנות הינו של כביש משובש רצוף אבנים מגדלים שונים. כן העיד כי מקור האבן מהכביש ולא מעבודות השיפוץ שנעשו בצד המערבי של החנות. עוד העיד כי בעת הארוע הוא היה מחוץ לחנות ולא בתוכה ולכן ראה נסיבות הארוע כפי שהעיד.

נציד הנתבעת 1 סיכם בדיון כי המדובר במפגע בכביש ולכן הנתבעים אינם אחראים לקרות הנזק. על כן יש לדחות התביעה כנגדם.

רקע משפטי לענין נטל ההוכחה במשפט האזרחי